
וַיָּבֹ֤אוּ הַזִּפִים֙ אֶל שָׁא֔וּל הַגִּבְעָ֖תָה לֵאמֹ֑ר הֲל֨וֹא דָוִ֤ד מִסְתַּתֵּר֙ בְּגִבְעַ֣ת הַחֲכִילָ֔ה עַ֖ל פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן
2וַיָּ֣קָם שָׁא֗וּל וַיֵּ֨רֶד֙ אֶל מִדְבַּר זִ֔יף וְאִתּ֛וֹ שְׁלֹֽשֶׁת אֲלָפִ֥ים אִ֖ישׁ בְּחוּרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבַקֵּ֥שׁ אֶת דָּוִ֖ד בְּמִדְבַּר זִֽיף 3וַיִּ֨חַן שָׁא֜וּל בְּגִבְעַ֣ת הַחֲכִילָ֗ה אֲשֶׁ֛ר עַל פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹ֖ן עַל הַדָּ֑רֶךְ וְדָוִד֙ יֹשֵׁ֣ב בַּמִּדְבָּ֔ר וַיַּ֕רְא כִּ֣י בָ֥א שָׁא֛וּל אַחֲרָ֖יו הַמִּדְבָּֽרָה 4וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֖ד מְרַגְּלִ֑ים וַיֵּ֕דַע כִּֽי בָ֥א שָׁא֖וּל אֶל נָכֽוֹן